ביסוד תכנית הלימודים של מסלול "החינוך המיוחד" נמצאת האמונה ביכולתו של התלמיד ללמוד ולהתקדם מעבר למגבלות הגיל ואופי הלקות, וזכותו לקבל חינוך הולם, בצד סיוע וטיפול, אשר הינם זכות בסיסית המוקנית לו על ידי עקרונות התורה, המוסר והחוק. חובת החברה היא לסייע לו לממש את הפוטנציאל הטמון בו.
חוק החינוך המיוחד (1988) קובע: "מטרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישורי הילד עם הצרכים המיוחדים, לשפר את יכולתו הגופנית, השכלית, הנפשית וההתנהגותית, להקנות לו מיומנויות והרגלים ולסגלו להתנהגות המקובלת בחברה במטרה להקל על שילובו בחברה ובמעגל העבודה".
יתירה מזאת, תיקון מס' 11 של חוק החינוך המיוחד (2018) הקרוי "חוק ההכלה וההשתלבות" קובע כי צריכה להיות העדפה להכלה והשתלבות של תלמידים עם מוגבלויות במערכת החינוך הרגילה ומציעה מגוון אפשרויות להכלתם ושילובם של תלמידים: בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר כלליים ושילוב בכיתות רגילות. לאור התיקון של החוק, נמצא כי תפיסת ההכלה בישראל הציבה כערך וכמטרה את שילובם של כלל התלמידים עם צרכים ייחודיים : תלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים, ילדים ונוער בסיכון, עולים חדשים, מחוננים ועוד.
הכלת תלמידים דורשת התפתחות מקצועית מתמדת, גמישות והתאמה לצורכי הקהילה, לתרבות ולרוח הזמן. צוותי חינוך שמקדמים שותפות אמיצה עם מעגלים שונים כמו הורים, גורמים מקצועיים, קהילה והרשות המקומית, מאפשרים חינוך מכיל, משלב ואיכותי. לפיכך, מכללת "אורות ישראל" מצאה לנכון, אף לפני חקיקת חוק ההכלה וההשתלבות, למקד את ההוראה במסלול החינוך המיוחד בכיוון זה, ולכן היא מאפשרת לסטודנטיות בחירה בין שני מוקדים בתכנית הלימודים: מוקד הפרעות למידה ספציפיות ומוקד אוכלוסיות מורכבות (4 קורסים במוקד).
למסלול החינוך המיוחד יש שני יעדים עיקריים: יעד עיוני-אקדמי ויעד מעשי-הוראתי.
- במישור העיוני: מגמתה של תכנית הלימודים היא להעניק לסטודנטים/ות ידע אקדמי-פדגוגי- תורני ועדכני ברמה הגבוהה ביותר.
- במישור המעשי-הוראתי: היעד של המסלול להכשיר פרחי הוראה איכותיים ומשמעותיים לתלמידים עם צרכי חינוך מיוחדים. לכן, הלמידה מתבססת על תשתיות טכנולוגיות מתקדמות העונות לאתגרי המאה ה-21, גיוון בדרכי הוראה ולמידה, מאמץ לקידום הישגים, פיתוח חשיבה ומיומנויות חקר וכן בחשיפה למגוון האוכלוסיות והלקויות.
- הקניית כלים לזיהוי ולאיתור תלמידים עם צרכי חינוך מיוחדים בכיתה.
- פיתוח ותכנון תכנית למידה אישית, ביצועה, מעקב אחר התקדמות הילד, ביצוע משוב, ועריכת עדכונים בתכנית הלימודים הייחודית, ברוח גישת ה-.RTI
- הכשרת מורה המסוגל/ת לעבוד כחבר/ה בצוות הבין-מקצועי.
- הכשרת מורה המסוגל/ת לשלב תלמידים עם קשיים קוגניטיביים - הפרעות למידה קלות ועד מוגבלות שכלית עמוקה, קשיים רגשיים, הפרעות קשב, לקויות מורכבות, נכויות פיזיות, קשיי התנהגות, קשיים בתחום החברתי, וכד', תוך כדי מתן סיוע רב ממדי.
- טיפוח וקידום תפיסות חינוכיות ועמדות חיוביות כלפי ההכלה וההשתלבות והפצתן בקרב שותפי התפקיד. הכשרת מורה המשתתף בקהילות למידה ומעמיד את התפתחותו המקצועית לאורך הקריירה בראש סולם הצרכים.
לקביעת שיחת ייעוץ / ראיון קבלה יש לפנות למזכירות הרישום
במייל: ponim@orot.ac.il
בטלפון: 03-3763767
ווצאפ: 052-6755999 / 052-2351453
מסלול על יסודי (ז'-י')- יכול להילמד עם כל אחת מההתמחויות הבאות:
חינוך מיוחד, חינוך חברתי (קידום נוער), היסטוריה, לשון, תקשורת, ארץ ישראל.
1. לימודי ההתמחות מתקיימים בימי שני בין השעות 15:45-8:30 + סיורים לימודיים. (בנוסף ללימודים אלו יש לימודי חינוך ולימודי יסודות הנלמדים בשנה הראשונה ללימודים בימי ראשון ושלישי).
2. התנסות מעשית בהוראה מתקיימת כ- 6 שעות בשבוע, ביום נוסף באמצע שבוע החל מהשנה השנייה ללימודים, למשך שנתיים בהתמחויות הנבחרות. בהתמחות חינוך מיוחד מתבצע יום עבודה מעשית נוסף בשנה השלישית וסה"כ 18 ש"ש עבודה מעשית.
3. בנוסף ישנם קורסים מתוקשבים הנלמדים מהבית דרך מערכת ה"מודל" שבאתר המכללה.
שכ"ל אוניברסיטאי כ-12,017 ש"ח (לאחר הפחתת שיפוי משה"ח לזכאים)
איגרות ותשלומים נלווים 720 ש"ח
דמי הרשמה (בשנה הראשונה) 350 ש"ח
(הסכומים המצוינים עפ"י שנה"ל תשפ"ו וצמודים למדד ויתעדכנו בכל שנה ושנה בהתאם להנחיות משה"ח והמל"ג).
|
חוג
|
חינוך
|
עבודה מעשית | קורסי יהדות | התמחות | סה"כ ש"ש | רמת אנגלית |
| חינוך מיוחד | 12 | 24 | 4 | 67 | 107 | כל הרמות |
חזון ומטרות ההכשרה:
המכללה רואה בעבודה המעשית חלק אינטגרלי וחשוב ממערכת הלימודים. מטרתה היא להכשיר מורות ומחנכות יראות שמים, בעלות רמה אקדמית ומקצועית גבוהה.
מטרות מרכזיות של העבודה המעשית כוללות:
רכישת מיומנויות: הקניית כלים ומיומנויות לקיום תהליכי הוראה מיטביים, תוך שימוש בכלי הוראה חדשניים, פדגוגיות חדשניות, וכלים דיגיטליים מתוקשבים.
צבירת ניסיון: מתן הזדמנות לצבירת ניסיון מעשי במסגרות החינוכיות השונות (בתי ספר וגנים).
אופי ההתנסות בעל־ יסודי:
ההתנסות בחינוך העל ־יסודי נעשית באופן קהילתי–קבוצתי, מתוך הבנה שהלמידה המשותפת והעבודה בצוות מורות מתפתחות מהוות מרכיב משמעותי ביותר בהכשרה להוראה.
אנו רואים בלמידה הקבוצתית, בהפריה ההדדית ובשיח הפדגוגי המשותף ערך יסודי בהכשרת המורה, ולכן ההתנסות נבנית סביב קהילה מקצועית ואוטונומיה מקצועית: הכשרת הסטודנטית לקראת היותה מורה אוטונומית.
